המהלך האסטרטגי ה-31: חדי-קרן 2021-09-09T13:32:47+00:00
Want create site? Find Free WordPress Themes and plugins.
כנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן ב-1.7.21

המהלך האסטרטגי ה-31:

חדי קרן – אסטרטגיה מהאגדות

רוית כהן מיתר בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

מעל 150 משתתפים, מעשרות חברות וארגונים, לקחו חלק במפגש מס' 31 בסדרת כנסי "המהלך האסטרטגי" אשר התקיים ב-1.7.21 בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א. כנסי "המהלך האסטרטגי" מהווים הזדמנות למפגש בלתי-אמצעי עם מנהלי ארגונים מובילים בישראל, סביב סוגיה מרכזית בתחומי האסטרטגיה, המותאמת לתקופה ולאתגרים הניהוליים המרכזיים המאפיינים אותה.

ד"ר רוית כהן-מיתר הציגה נתונים מתוך מחקרים אשר מנסים למפות את גורמי ההצלחה של חברות "חד-קרן" (Unicorns – חברות בשווי של מעל מיליארד דולר) ומנתה ביניהם את מוניטין המשקיע העומד מאחוריה, ההשתייכות ל-"קלאסטר" טכנולוגי או אוניברסיטאי, הבחירה באסטרטגיית צמיחה אגרסיבית, שמתבססת לרוב על מיזוגים ורכישות, ו"גיל" היציאה להנפקה ראשונה (ממוצע של 6-10 שנים).

פרופ' משה צבירן הדגיש בדברי הפתיחה לכנס את תזמון הכנס והרלוונטיות שלו במחציתה של שנה בה הוכרזו שורה של הנפקות ענק של חברות יוניקורן אשר נוסדו על-ידי יזמים ישראלים. עוד הדגיש פרופ' צבירן את משקלן הגבוה של  חברות "חד הקרן" הישראליות המהוות כעשירית מכלל "חדי הקרן" בעולם כולו, נתון המשקף את איכותם הגבוהה של היזמים הישראלים, את העלייה הדרמטית בהיקף חברות היוניקורן בעולם (מכ-400 חברות בשנת 2019 לכ-700 כיום) וכן את המגמה אותה ניתן לזהות כיום בקרב משקיעים בעולם ובישראל, העוברים מהשקעה בחברות סטארט-אפ, להשקעה בחברות Scale-Up  – חברות בנות-קיימא שלא רק מפתחות ומוכרות את עצמן אלא גם מייצרות סביבה כלכלית חזקה. בין גורמי ההאצה מנה פרופ' צבירן את הטרנספורמציה הדיגיטלית שהעולם עובר, את תקופת הקורונה אשר העצימה את הצורך בפתרונות מקוונים וכן את מגמת הנפקות ה-"ספאק" (SPAC).

מנקודת המבט האקדמית ציין פרופ' צבירן את החשיבות של ניהול בכלל ובניהול יזמות בפרט, וכן בהקניית כלים תיאורטיים ומעשיים לניהול יזמויות מבוססות טכנולוגיה. בהקשר זה ציין פרופ' צבירן את המוניטין של תכנית ה-MBA של הפקולטה לניהול, אשר דורגה לאחרונה במקום ה-13 בתחומי היזמות מבין מאות תכניות דומות ברחבי העולם, וכן את דירוג הפקולטה במקום ה-9 בעולם במספר הבוגרים אשר הפכו למנהלי חברות יוניקורן.

במבט רחב יותר רואה פרופ' צבירן את מגמת המעבר מהיותנו "אומת סטארט-אפ" לשלב הבא של "אומת יוניקורן וסקייל-אפ", באופן שיתרום לא רק למשקיעים ולעובדים בתעשייה מובילה זו, אלא גם למאות חברות ועשרות אלפי עובדים נוספים הנמצאים במעגלים שסובבים אותה, אשר ייהנו מפירות הצמיחה המואצת.

פרופסור משה צבירן בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

איך לבחור את החברה שתזניק אותך להצלחה עתידית?

 יובל טל, מייסד Payoneer, אשר הונפקה ימים ספורים לפני הכנס, וכיום שותף מנהל בחברת Team8, המשקיעה בהקמת מיזמים בתחומי הסייבר והפינטק, בחר להקדיש את הרצאתו דווקא למי שמגיעים לחברות כעובדים מהשורה ובתחילת דרכם המקצועית – ואמורים לבחור את המיזם אשר יהווה עבורם מקפצה מקצועית וכלכלית.

יובל טל בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

בשונה ממשקיעים ומנהלים בכירים, אשר סביר להניח שימצאו את מקומם החדש בשוק גם אם המיזם לא יצליח, עלול העובד "הצעיר" לגלות כי "שרף" ימים ולילות ארוכים במיזם אשר למעט משכורת שוטפת לא קידם אותו משמעותית מקצועית או כלכלית – ומכאן שהסיכון האישי שהוא לוקח הוא גבוה משל אחרים. לכן, חשוב ביותר לזהות את הסיכוי של החברה להצליח.

רגע לפני הבחירה במיזם הספציפי ממליץ טל, למי שרוצים להצטרף כעובדים למיזמים חדשים שבהם פוטנציאל "הקפיצה" גבוה במיוחד, לזכור כי לפחות בשלביהם הראשונים הם תובעניים ודורשים השקעה פיזית ומנטלית טוטאלית, וכן להתעקש על בחירת התפקיד המתאים להם מבחינה אישיותית ומקצועית (תוך הבחנה בין תפקידי Leader לתפקידי Tech Lead) ולהימנע מתפקידים שאינם כאלה.

ברמה הפרקטית הציג טל 5 המלצות אשר יסייעו לעובדים בבחירת המיזם הנכון להצטרפות:

  1. הכירו את הבוס הישיר שלך ואת הבוס שלו – האנשים המשפיעים ביותר על ההתנהלות היומיומית בעבודה, וכן על עתיד החברה וסיכויי הצלחתה.
  2. הכירו את התרבות הארגונית וה-DNA של החברה – חשוב לשים לב לניואנסים הקטנים בהתנהלות האנשים בארגון. כמו כן, חשוב לשים לב אם יש תחלופה גבוהה בארגון או שרוב הצוות נשאר קבוע לאורך זמן.
  3. הכירו את המשקיעים של החברה – חשוב לבחון את יחסם לחברה, את קשריהם עם הנהלת החברה ואת היסטוריית ההצלחות שלהם במיזמים קודמים.
  4. הכירו היטב את "הרעיון המרכזי" (The IDEA) עליו מושתת המיזם – לאו דווקא "הרעיון המגניב" הוא שיוביל להצלחת החברה. רעיון "קצת מסובך" יכול לבסס צוות עם ידע ומיומנויות בנושאים מורכבים, ובכך ליצור חסם כניסה ויתרון תחרותי. כמו כן, חשוב להבין את המודל העסקי ולוודא שהמוצר או הפתרון של החברה הוכח כישים ובעל ערך ללקוחות אליהם הוא מיועד.
פרופסור משה צבירן בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

זיהוי מגמות ושינויי שוק – מזל או תכנון?

דרור דוידוף, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת Aqua Security, אשר גייסה בחודש מרץ האחרון 135 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, הציג את אבני הדרך המרכזיות של החברה, החל משלבי הקמתה לפני כ-5 שנים ועד היום, תוך דגש על הדילמות המרכזיות אשר עמדו בפני המייסדים ועל השיקולים אשר הובילו לבחירה בכיווני הפעולה אותם הם בחרו לממש.

דרור דוידוף בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

המשימה הראשונה העומדת בפני יזמים, לדברי דוידוף, היא זיהוי השוק הרלוונטי וזיהוי המגמות הצפויות בו.  במקרה של Aqua זיהו המייסדים, דוידוף ואמיר ג'רבי, את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות האחסון ב"ענן", וכן את מגמת המעבר ל- Micro Services (אפליקציות רשת אשר מרכיביהן מפוזרים במספר אתרי אחסון שונים ב"ענן"), מגמה אשר יוצרת צורך בהקמת "מעטפת אבטחה" מקיפה ודינמית, אשר מאפשרת לא רק הגנה על המצב הקיים אלא גם ניתנת להרחבה מהירה, דרישה המאפיינת את עולם האפליקציות ברשת.

האתגר הבא שעמד בפני אנשי החברה היה זיהוי הטכנולוגיה אשר תוביל את התחום ואשר עליה יהיה הצורך להגן. כאן זיהו המייסדים את טכנולוגיית Docker, אותה אימצו יותר ויותר חברות מובילות, בחירה אשר הוכיחה את עצמה כנכונה ומוצלחת והיוותה את הבסיס להשקעה הראשונה בחברה (על-ידי רונה שגב מחברת TLV)  ובהמשך לפריצתה לשוק הבינלאומי ומיצובה כאחת המובילות בו.

דוידוף אינו מסתיר כי הדרך להצלחתה של Aqua לא הייתה חפה מטעויות וכשלונות (כמו למשל הניסיון להיעזר בטכנולוגיית Windows Containers,  אשר לא הצליחה לכבוש נתח שוק מספק) כאשר האתגר הניהולי אשר עמד בפני מנהליה הוא לזהות מהר ככל הניתן את תמונת המצב ולפעול באופן מהיר ונחרץ לתיקונה.

באשר לשאלת המודל העסקי של החברה, המציעה למרבית לקוחותיה מוצרי אבטחה "חינמיים", ציין דוידוף כי המרכיבים השונים אכן מבוססים על שימוש בקוד פתוח ומוצעים חינם, אך עבור ארגונים גדולים נדרשת מעטפת אבטחה רחבה וייעודית הכוללת מגוון מרכיבים המסונכרנים ביניהם, וזו מוצעת להם בתשלום אשר מהווה את מקור ההכנסות של החברה.

מזל או תכנון?

בסיום הרצאתו המרתקת חזר דוידוף לשאלה אשר הופיעה בכותרת ההרצאה, והציע כי כמו תמיד מדובר בשילוב של שניהם – מבט מעמיק על שוק היעד, זיהוי מגמות עתידיות ומתן פתרונות מקצועיים העונים עליהן, ערנות לשינויים וביצוע התאמות מהירות להזדמנויות המופיעות בו, וכמובן גם קצת מזל.

כוחו של הבלתי מובן מאליו

עינת גז, מהיזמיות הבולטות בישראל, מיקדה את הרצאתה בפן האישי – כאם ל-3 ילדים אותם היא ילדה במקביל לניהול שלושת המיזמים, אותם היא יזמה והקימה במהלך השנים, כאשר האחרון מבינהם הוא חברת Papaya Global, אשר מפתחת מערכת לניהול גלובלי של עובדים עבור חברות בינלאומיות.

מצד אחד, מתארת גז את הרגע בו הבינה כי התייצבותה לפגישה עם משקיעים, כשהיא עם בטן הריונית בולטת, מעוררת אצלם חששות כבדים ביחס להמשך מחויבותה הטוטאלית למיזם, שבו הם אמורים להשקיע – מה שהביא אותה בהמשך לנסות ולהסתיר במשך זמן רב ככל הניתן את היותה בהריון עם שני ילדיה הבאים. מצד אחר, הדגישה גז כי תקופות ההיריון היוו עבורה שיעור מעולה בניהול יזמות, וזאת כאשר "נאלצה" להכין את אנשי הארגון לקראת הלידות הצפויות – באופן שיצר בסיס מנטלי וארגוני להתמודדות נכונה עם מצבי חירום ויכולת התאמה מהירה לשינויים, ל"שיבושים" מכל הסוגים ולהזדמנויות המופיעות בשוק.

בדומה לקודמיה, הציגה גם גז מספר טעויות וכשלונות אשר ליוו את המיזמים אותם הקימה וניהלה, כמו מכירת 30% ממניות החברה לשותף הלא נכון, ואת היכולת להתמודד עם סיטואציות מורכבות ורגעים קשים, אשר מהווה את אחד המרכיבים הקריטיים הנדרשים מכל מי שרוצים לעסוק ביזמות.

עינת גז בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

בסוף הרצאתה הציגה גז את המנטרות שלה כיזמת (כמו להסתכל על האופק ולא על המכשול ולחלק את הזמן ל-80% עשייה שוטפת ו-20% אסטרטגיה) ואת המנטרות האישיות שלה (כמו להיפטר מרגשות אשם ומהציפייה לרצות או לעמוד בציפיות) ומסכמת כי לכל יזם יש כוח פנימי שמניע אותו ושעוזר לו להתגבר על המכשולים, והוא כוחו של הבלתי מובן מאליו.

החזון: חדי הקרן שיצאו מישראל ל"עולם הגדול"

יאיר סרוסי, המכהן כיו"ר מכון הורביץ לניהול אסטרטגי, סיכם את הכנס תוך מיקוד במספר דגשים המאפיינים את פעילות "חדי הקרן":

  • זיהוי של תחום "מורכב" – אשר מקשה על כניסת שחקנים ומתחרים רבים, אך מהווה פוטנציאל גבוה, במיוחד למי שמצליח להציע פתרונות ישימים ברמה הטכנולוגית והעסקית.
  • יציבות ובשלות ארגונית – מרבית "חדי הקרן" הפכו לכאלה לאחר כ-6 שנות פעילות או יותר, ולאחר שהגיעו למחזורי מכירות של מעל 100 מיליון דולר.
  • פוטנציאל לצמיחה אגרסיבית – משקיעים רבים מחפשים חברות לאו דווקא על פי נתוני הרווחיות הצפויה בטווח הקצר, כי אם כאלה אשר פועלות בהיקפים מוכחים בתחומים הצפויים לגדול משמעותית, ומזוהות כמי שיוכלו לצמוח באופן מהיר ואגרסיבי בשווקים עתידיים אלה.
  • משקיעים מהירי החלטה – על רקע הקושי של הבנקים והמשקיעים "המסורתיים" הגדולים להתאים את עצמם לקצב השינויים בשווקים חדשים, מופיעים גופי השקעה גמישים וזריזים יותר, אותם כדאי לזהות ולהכיר.
עינת גז בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

במבט ממלכתי ורחב יותר, מציע סרוסי ללמוד מהצלחתם של המיזמים אשר הוצגו בכנס, ולהחליף את החזון הוותיק אשר דיבר על Start-Up Nation ואשר בו הופיעו חברות טכנולוגיה הפועלות בישראל, בחזון חדש ועדכני המדבר על Scale-Up Nation – בו יהוו חברות ומיזמים מקומיים בסיס ליצירת שותפויות ומיזוגים עם חברות אחרות, אשר יפעלו במלוא העוצמה בשווקים העולמיים, ויממשו את מלוא הערך הטמון בהן.

לכתבה בכלכליסט על הכנס
כנס חדי קרן - דרור דוידוף, עינת גז, יובל טל, משה צבירן, יאיר סרוסי
כנס חדי קרן - רוית כהן מיתר, עינת גז, יובל טל, משה צבירן, יאיר סרוסי, ואודי אהרוני
כנס חדי קרן - חיים הורביץ, משה צבירן, עינת גז, דרור דוידוף, יאיר סרוסי, רוית כהן מיתר ואודי אהרוני

הקלטת הכנס

צרו קשר

נשמח לתת עוד מידע

ניתן ליצור קשר עם המכון :  בכתובת המייל hurvitzinst@tauex.tau.ac.il או בטלפון  03-6407609

Did you find apk for android? You can find new Free Android Games and apps.