המהלך האסטרטגי ה-32: ענקיות גלובליות בעידן של מציאות משתנה 2022-02-28T05:28:31+00:00
Want create site? Find Free WordPress Themes and plugins.

המהלך האסטרטגי ה-32:

ענקיות גלובליות בעידן של מציאות משתנה

רוית כהן מיתר בכנס המהלך האסטרטגי ה-32 : ענקיות גלובליות במציאות משתנה

אחרי הפוגה ארוכה בשל מגיפת הקורונה, חזר הפורום להתכנס פנים אל פנים בין כתלי האוניברסיטה ואולם ליאון בבניין הפקולטה לניהול היה גדוש באורחים ומשתתפים, שבאו לשמוע שלוש הרצאות מרתקות של תמר רפפורט דגים מאמדוקס, אלי גליקמן מצים ופרופסור ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב ובנק הפועלים.

רוית כהן מיתר בכנס המהלך האסטרטגי ה-32 : ענקיות גלובליות במציאות משתנה

בדברי הפתיחה שלה הסבירה ד"ר רוית כהן מיתר, מנהלת מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, כי הכנס מתקיים בעידן של שינוי כללי המשחק בעקבות הקורונה. אם כשהחלה המגיפה, עסקו כולם בשאלה של 'עבודה מהבית', כן או לא, בחודשים האחרונים הפוקוס הוא כבר על מחסור בעובדים. כך למשל אמדוקס, ענקית התקשורת הותיקה, מוצאת את עצמה מתחרה מול סטרטאפים חדשים על גיוס 'הטאלנטים' המבוקשים כל כך. הקורונה גם החזירה לחיינו את האינפלציה, אבל בניגוד לעבר, למרות שיעורי אינפלציה גבוהים מאד (6.8% אינפלציה שנתית בארה"ב וכ-5% באירופה), הבנקים המרכזיים עדיין ממשיכים להדפיס כסף ובוודאי שלא מתחילים להעלות ריבית. אחת הסיבות לעליית האינפלציה היא העלייה החדה במחירי ההובלה הימית, עליה שהפכה את חברת הספנות צים לחברה הישראלית הרווחית ביותר בהיסטוריה, שהשאירה מאחוריה היסטוריה קשה של הסדרי חוב.

פרופסור משה צבירן דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וראש מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי התייחס גם הוא לקיום המפגש המחודש פנים אל פנים, לאחר שורת מפגשים בזום והציע למשתתפים להתענג על הרגע, על רקע חשש להטלת מגבלות נוספות על התכנסות בקרוב.

פרופסור צבירן גם הסביר, כי לנוכח העובדה שהכנס מתקיים לזכרם של הפרופסורים יאיר אהרוני וזאב הירש, שני הדיקנים הראשונים של הפקולטה, היה חשוב לכבד את זכרם באירוע באולם בנוכחות בני משפחתם ולא בזום. הוא סיפר, כי פרופסור יאיר אהרוני תמיד 'ישב' עליו וביקש לתעד את תולדות הפקולטה ועל פי בקשתו אכן הלך ומצא חומרים שונים ובהם מסמך משנת 1969 המדבר על חזון שלפיו הפקולטה תהפוך לכר גידול למנהלים בכירים במשק. על פרופסור זאב הירש סיפר, כי תרם רבות לקשרים הבין לאומיים של הפקולטה וגם מחקריו התמקדו בניהול גלובלי, ברוח הכנס הפעם.

פרופסור משה צבירן בכנס המהלך האסטרטגי ה-32 : ענקיות גלובליות במציאות משתנה

שלושת המרצים הערב, סיכם צבירן, שוזרים יחד דילמות ניהוליות ודרכים להתמודד אתם בעידן של מציאות משתנה.

תמר רפפורט דגים – כמובילי שוק אנחנו חייבים כל הזמן לחדש, חלק מקמפיין התדמית שלנו מיועד לעובדים שלנו ולאלה שאנחנו רוצים לגייס.

תמר רפפורט דגים משמשת כ-CFO של אמדוקס שנים רבות והחל משנת 2018 גם כ-COO של החברה. אמדוקס שאחד ממרכזי הפיתוח העולמיים המרכזיים שלה נמצא בישראל (בקמפוסים ברעננה, שדרות ונצרת) היא ענקית גלובלית שמניותיה נסחרות בבורסה בארה"ב (כיום בבורסת הנאסד"ק) מאז שנת 1998. קבוצת אמדוקס מפתחת ומספקת פתרונות טכנולוגיים לתעשיית התקשורת והמדיה ובין לקוחותיה נמנות חברות התקשורת מהגדולות בעולם. הקבוצה מעסיקה כ 28 אלף עובדים ברחבי העולם ופעילותה פרוסה בכ-85 מדינות ברחבי העולם. מחזור ההכנסות השנתי שלה בשנת הכספים 2021 היה למעלה מ 4 מיליארד דולר.

תמר, בוגרת בהצטיינות של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, סיפרה בפתח הדברים שהיא נרגשת לחזור לבניין לראשונה מזה 25 שנה, מאז שסיימה את לימודיה.

אמדוקס, הסבירה, היא מובילת שוק בכל תחום שבו היא עוסקת – "אנחנו מספקים פתרונות טכנולוגיים לענקיות תקשורת ומפעילי מדיה בכל רחבי העולם וממשיכים כל הזמן להיות בחזית הטכנולוגית ולהשקיע בחדשנות. יש לנו כ-350 לקוחות ברחבי העולם ובהן כל ענקיות התקשורת העולמית. שלושה רבעים מההכנסות מגיעים מהכנסות חוזרות וכרבע מעסקאות של פרויקטים חדשים. בתקופה הזו אנחנו בנקודת מפנה והאצה של שיעור הצמיחה לכיוון הו-10% בשנה. המודל העסקי שלנו ייחודי לחברת תוכנה ואנו לוקחים אחריות להטמעה מוצלחת אצל הלקוח עם שיעור ההצלחה של קרוב ל 100%, נדיר מאוד לעומת מה שרואים בעולם".

יובל טל בכנס המהלך האסטרטגי ה-31 בנושא חדי קרן

תמר דיברה על הצורך לחלוק עם כל השותפים את פירות ההצלחה. מכיוון שלרוב מדברים על יצירת ערך למשקיעים, שהוא כמובן מדד משמעותי להצלחת חברה, ביקשה תמר הפעם להתמקד בשלושה שותפים אחרים – לקוחות, קהילות ועובדים.

"הסיסמה שלנו MAKE IT AMAZING מכוונת בראש ובראשונה ללקוחות. אנחנו חלק  מהפלטפורמה הטכנולוגית והמרקם העסקי שלהם, נותנים להם פתרון לכל התהליכים העסקיים ועוזרים להם להיות AMAZING. נכנסנו לתחום של חווית לקוח וכמובילי שוק לאורך זמן אנחנו חייבים כל הזמן לחדש. התחדשות חשובה לא רק בהיי טק, אבל בהיי טק קצב השינויים מהיר יותר. חלק מההתחדשות נעשה גם על ידי רכישת חברות ברחבי העולם ובעשור האחרון אכן ביצענו 20 רכישות.

לגבי העובדים, בהחלט אנחנו צריכים לזהות יכולות של אנשים ברחבי העולם ולהשקיע מאמצים על מנת להביא אותם לעבוד אצלנו ולשמר אותם מרוצים. יש כאן אתגר אדיר של איך לרתום 28 אלף עובדים מכל רחבי העולם, ממקומות ותרבויות שונות למטרות המשותפות של החברה; ובאשר לעובדים חדשים: איך למשוך אותם אלינו, איך לצרף אותם, לגרום להם להבין שהם חלק ממשהו משמעותי, לתת להם תמורה ותחושת הצלחה, להבטיח סביבת עבודה טובה וגם לזהות מי מתאים לתפקידי ניהול. בעוד שבחברה תעשייתית חושבים קודם כל על יעילות קווי הייצור, בחברה כמו אמדוקס ההון האנושי הוא החשוב ביותר. אנחנו משקיעים באימון והכשרת עובדים, בפיתוח אישי והגיוון שאנחנו מציעים בקריירה שלהם הוא עצום. באשר לעבודה מהבית, או המשרד – אנחנו מאמינים במודל משולב. בימים אלה נבנה ברעננה קמפוס חדש בהשקעה של כ 350 מיליון דולר, אשר ישמש את עובדי אמדוקס באיזור המרכז, ומעבר לכך יש לנו מרכזי פיתוח בנצרת ובשדרות שמנגישים את העבודה בהיי טק לאיזורי הפריפריה."

תמר התייחסה לקמפיין הפרסומי הנרחב של אמדוקס בעת האחרונה, בעיקר בשלטי חוצות ברחבי ישראל והסבירה, כי חלק מתדמית החברה, שמתחרה על טאלנטים, היא גם התדמית הפנימית עבור העובדים שלהם ועבור העובדים שהם רוצים לגייס. אמדוקס מפתחת תוכנה – 'נכס לא מוחשי', אבל חשוב להבין שהמוצרים המתקדמים שאנחנו מפתחים, נמצאים בבסיסם של שירותים שכולם מכירים ומשתמשים בהם – למשל, היכולת להשתמש בשעון החכם של אפל או לצפות בשירותי בידור בבית.

בסיום דבריה ביקשה להדגיש את החשיבות שמייחסים בארגון שלה לגיוון התעסוקתי. "בישראל, אנחנו המעסיק מספר 1 בהיי טק במגזר הערבי. אנחנו עושים מאמץ לגייס יותר נשים ובשנה שעברה שיעור הגיוס כבר היה 50/50 בין גברים ונשים. הגיוון הוא מקדם חדשנות – לא טוב שכל החברים באותו צוות פיתוח יבואו מאותה יחידה בצבא".


אלי גליקמן – איך מביאים לטרנספורמציה מוחלטת של חברה ומובילים אותה מסף קריסה לחברה הישראלית הרווחית ביותר אי פעם, ועל היכולת לשנות החלטות במהירות בתגובה לשינויים

אלי גליקמן משמש כנשיא ומנכ"ל צים מאז שנת 2017. קודם לכן היה מנכ"ל חברת החשמל ולפני כן משנה למנכ"ל פרטנר. למגזר העסקי הגיע אחרי שירות ארוך בצה"ל, בין השאר כמפקד שייטת 13. גליקמן הוביל את הנפקת צים בבורסה של ניו יורק (NYSE) במהלך 2021, והחברה רשמה רווחי שיא של 1.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה, שיא ישראלי היסטורי, הוגדרה כאחת ההנפקות הטובות ביותר של השנה.

גליקמן סיפר בפתח דבריו כי הוא מכיר ומעריך את החזון של אלי הורביץ ורואה זאת ככבוד להשתתף בכנס על שמו. מוקד ההרצאה היה תיאור מנקודת מבט אישית של הטרנספורמציה של צים, חברה שהייתה בעת שלקח על עצמו את התפקיד בשפל, על סף פשיטת רגל ולאחר שני הסדרי חוב, ובתוך פרק זמן קצר יחסית הפכה לאחת המצליחות בעולם בתחומה, למרות המקטרגים שחזו לה שחורות, וכאלה שיעצו לו להימנע מלקבל את התפקיד.

"למרות הסיכונים קיבלתי על עצמי את התפקיד בשל האתגר האישי הגדול לצד התגמול. כשהגעתי, אמרתי שהמטרה היא שנהפוך לחברת המכולות הרווחית בעולם. היינו אז במקום ה-18 בין חברות הספנות הגלובליות בתחום המכולות ועל החברה רבץ עול חובות ענקי. כיום צים מדורגת בין המקום ה-10-11 בעולם, וכמות המזומנים שלנו גדולה מכמות החוב."

"לקחנו חברה 'אולד פשן' והפכנו אותה לחדשנית." סיפר גליקמן, וציין כי בתהליך השינוי העמוק של החברה כמעט לא הוחלפו חברי הנהלה, מתוך הבנה שהניסיון והיכולות שלהם חשובים לארגון. הם התגייסו לשינוי אסטרטגי וארגוני מקיף, שבמרכזו שינוי התרבות הארגונית, התמקדות בחדשנות, טכנולוגיה ודיגיטל כאמצעי להגיע לרווחיות.

"בציטוט של הפילוסוף הסיני, סון טסו, אם יש מתחרה חזק ממך, אל תתחרה בו לכל רוחב החזית, אלא חפש נישה ששם הוא פחות חזק – ושם תבקיע." צים הגדירה את עצמה כחברת נישה גלובלית המתחרה בענקי הענף רק בנתיבי סחר בהם יש לה יתרון תחרותי ויכולת להיות שחקן משמעותי, כמו הקווים בין סין לארה"ב. כך נפתחה הדרך גם לשיתופי פעולה עם חברות ספנות הגדולות בעולם, שהבינו כי יצאו נשכרות משיתוף הפעולה עם צים.

במקביל נעשה מאמץ ממוקד ומסיבי להפוך את צים ל"חברת הספנות הדיגיטלית" הראשונה. מאמץ זה כלל שימוש אינטנסיבי ב"ביג דאטא" + AI +BI לצורף שיפור ביצועים בכל תחומי הפעילות, השגת חסכונות משמעותיים, בניית מודיעין עסקי, פיתוח כלים דיגיטליים ללקוחות, וגם השקעה במנועי צמיחה בדמות חברות הייטק ישראליות בתחומים קרובים לעסקי הליבה של צים.

אלי גליקמן בכנס המהלך האסטרטגי ה-32 : ענקיות גלובליות במציאות משתנה

גליקמן הדגיש כי יכולת התגובה המהירה בקבלת החלטות וביצוען בשטח (ה-AGILITY) הייתה אלמנט חשוב במערך שינויי העומק שעברה צים עוד לפני פרוץ המגיפה, ובעיקר במהלכה.

כהמחשה לצורך לשנות החלטות בזמן אמיתי במציאות דינמית ומשתנה במהירות סיפר גליקמן כי בעת שהותו בארה"ב כנספח ימי, היה בדרכו לפגישה בפנטגון ב-11 בספטמבר 2001, כשנודע לו משיחת טלפון מאשתו על הפיגוע במגדלי התאומים. ההנחה הראשונה שלו הייתה שזאת תאונה – אולי  "טייס שיכור" – אבל לאחר שיחה נוספת, כשהתברר שמטוס נוסף התרסק על הבניין, שינה כיוון ובמקום לנסוע לפנטגון, שהותקף זמן קצר לאחר מכן, מיהר לשגרירות ישראל. אחראי הבטחון שם היה עסוק בהכנות לביקור של שר הבטחון ולא התייחס לאירועים המתפתחים. גליקמן הנחה את הקב"ט לפנות את הבניין כאמצעי זהירות. התגובה של הקב"ט הייתה טבעית – אנשים נוטים לדבוק בתוכנית שהתוו לעצמם, גם כאשר המציאות משתנה במהירות רבה.

"כך היה עם פרוץ משבר הקורונה. ניצבנו בפני מצב לא מוכר ומשתנה במהירות. היה חשש מפגיעה משמעותית בחברה, ובתחילת המשבר צים אף הורידה היקפי פעילות וצמצמה את מספר האניות. חברי דירקטוריון אמרו לי לבקש עזרה ממשלתית, אולם לאור נסיוני כמנכ"ל חברת חשמל, החלטתי להמנע מכך." לעומת זאת, 6 מתוך 10 חברות ההובלה הגדולות בעולם קיבלו עזרה ממשלתית. החלטות נוספות היו לא לפטר עובדים או להוציא לחל"ת. בצים עקבו מקרוב אחר ההתפתחויות בסחר העולמי, ובשלב מסוים הבחין גליקמן שמסתמן עודף ביקוש לסחורה מארה"ב. צים פעלה במהירות וחכרה אניות נוספות. לאחר פגישה עם לקוח גדול בארה"ב, הבין גליקמן שקווים מהירים יהיו חלופה טובה ומשתלמת להובלה באוויר, ופתרון לקשיים שיצרה המגיפה העולמית. "פעלנו במהירות שיא לפתוח קווים מתמחים מהירים, והם הפכו להצלחה מסחררת. היותנו חלוצים איפשרה לנו לסגור הסכמים טובים עם הטרמינלים והמובילים היבשתיים, ולשמור על יתרון ניכר כשהחל העומס על שרשרת האספקה."

התוצאה של ההתנהלות המהירה וההחלטית של צים, לצד הגאות בשוק בעקבות השינויים הגלובליים, הביאה להנפקה מוצלחת בראשית 2021 בבורסה של ניו יורק. "גייסנו בהנפקה 200 מיליון דולר וכבר הספקנו להחזיר לבעלי המניות בדיבידנד למעלה מחצי מיליארד דולר – והכל בפחות משנה". צים הציגה תוצאות פיננסיות חסרות תקדים והפכה לחברה הישראלית הרווחית ביותר אי פעם – חולפת על השיאנית הקודמת, טבע.

כיום יש לצים מעל 4,000 עובדים, "אנחנו פוקדים 300 נמלים ויש לנו מספר נציגויות ברחבי העולם רב יותר מאשר למשרד החוץ." צים ממשיכה באסטרטגיה המוכחת לפיה היא מתחרה רק במקומות רווחיים, ולא שואפת להגדיל נפח שוק בכל מחיר. תוצאות החברה מאפשרות לה להשקיע בעתיד, ובמיוחד באוניות עתידיות שהוזמנו במסגרת הסכם חכירה ארוך טווח, המבטיחות את צרכי צי האניות תוך שמירה על גמישות תפעולית רבה. בו בזמן אניות אלה מבטאות את ערכי ה-ESG של צים, בהיותן ירוקות ומונעות בגז נוזלי, הטכנולוגיה הנקייה ביותר הקיימת כרגע, וניתנות להמרה בעתיד לטכנולוגיות עתידיות ונקיות יותר כאשר יבשילו.

"צים נמצאת היום בתנופה אדירה, לקראת הצלחות נוספות, ואנו שואפים להיות אחת משלוש החברות הרווחיות בעולם בתחומנו," סיכם אלי גליקמן.

פרופסור ליאו ליידרמן – על רקע משבר הקורונה, מנהלים מחפשים מודלים עסקיים חדשים. המשבר האיץ את ההתקדמות הטכנולוגית. צמצום סיכונים הקשורים לשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית הוא אתגר מרכזי בעולם הניהול של ימינו.

פרופסור ליאו ליידרמן, מבכירי המרצים בפקולטה לניהול ע"ש קולר ובביה"ס לכלכלה ע"ש ברגלס באוניברסיטת תל אביב (אמריטוס) והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, הדגיש בהרצאתו שהעתיד זה לא מה שחשבנו פעם. העולם, לדבריו, נמצא בתקופת מעבר בתחומים רבים ומגוונים. תהליך המעבר יצר הזדמנויות עסקיות חדשות. לפני הקורונה הייתה עליה גדולה של כלכלות אסיה מול דעיכה בעולם המערבי. בסין והודו מתרכזים כיום כ- 40% מתושבי כדור הארץ. בעולם המערבי נכנסים עכשיו לתקופה של דה-גלובליזציה: דונלד טראמפ הלך עם הסיסמה – 'אמריקה קודם', בוריס ג'ונסון הלך על הברקזיט, 18 המדינות בגוש האירו לא שיתפו פעולה בצורה מספקת בתקופת הקורונה. לסיכום, מנהיגי העולם מסתכלים קודם כל פנימה, למה שקורה אצלם.

"בין השינויים הבולטים בסביבה העסקית, נציין שבשוק התעסוקה חווים עכשיו מעבר להסדרי עבודה יותר גמישים. במקביל, קיים חשש מודגש יותר ממשבר האקלים (אולי המשבר העולמי הבא) והמשך התהליך של הזדקנות האוכלוסייה (ביפן, למשל, קרוב ל- 30% מאזרחיה הם בני 65 ומעלה). בעולם הניהול העסקי מפתחים מודלים חדשים. משבר הקורונה שינה את הגישה לניהול עסקי בצורה משמעותית יותר מהמשבר הפיננסי העולמי של 2008. לשם ההשוואה בין המשברים, על רקע המשבר ב- 2008, התגובה הטיפוסית של מנהלים הייתה לצמצם הוצאות וכוח אדם ולהתייעל, אבל לא היה שינוי במודל העסקי. במשבר הקורונה השתנו תפיסות הניהול. ברור הוא שהקורונה האיצה את השינויים הטכנולוגיים, הדיגיטציה, אוטומציה ורובוטיזציה. בין ההפתעות שנוצרו לאחרונה בולטים השיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית. מנהלים מחפשים כיום אסטרטגיות חדשות לצמצום הפגיעה האפשרית של שיבושי האספקה על הפעילות השוטפת שלהם. מדובר בשינוי במערכת התכנון והלוגיסטיקה".

פרופסור ליאו ליידרמן בכנס המהלך האסטרטגי ה-32 : ענקיות גלובליות במציאות משתנה

פרופסור ליידרמן התייחס גם לאינפלציה הגוברת בחודשים האחרונים ולשאלה כמה זמן היא תישאר אתנו (להערכתו לפחות חצי שנה בארה"ב, אבל לא שנתיים כמו שמנבאים הפסימיים). "חלק מהידע לנהל, זה לחזות איך יגיבו קובעי המדיניות. ב-2019 הריבית בארה"ב הייתה 2.5%, כרגע היא 0.25% שזו ריבית ריאלית שלילית. מחיר הכסף שלילי וזה הזמן להשקיע. גם שר האוצר שלנו מבין את זה. ההנחה היא שהריבית תישאר נמוכה בשנה-שנתיים הקרובות. נכון שממשלות מגדילות חוב, אבל אין מנוס. הודות להזרמות הכסף למובטלים ורשת הביטחון שנפרסה – המשק ניצל".

לסיום דבריו פרופ' ליידרמן טען שהמודל העסקי החדש צריך להתמקד לכל הפחות בשבעה דגשים:

  • שרשרת אספקה, מחסור בעובדים ונושאי לוגיסטיקה.
  • תפקידים חדשים במקום העבודה.
  • השקעה בטכנולוגיות חדשות ודיגיטציה.
  • אבטחת סייבר וסיכוני סייבר.
  • קיימות ואחריות חברתית.
  • שינויים בהעדפות הצרכנים.
  • הצורך להקים צוות פנימי לניהול משברים: "שלא יהיה ספק, יהיו לנו בעתיד משברים עולמיים נוספים – פיננסיים, בריאותיים, אקלימיים ועוד".

יאיר סרוסי – דברי סיכום

יאיר סרוסי, יו"ר מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי סיכם את הכנס וגם טרח להזכיר שהפעם הוא חובש כובע נוסף, שכן הוא משמש בין השאר גם כיו"ר דירקטוריון צים.

"חווינו הערב חוויה נהדרת, מה ניתן ללמוד ממנהלים. טאלנטים יש בכל מקום, לא רק בחברות הטכנולוגיה, אבל האנשים הקריטיים באמת הם המנהלים, והם קובעים לאן החברה תלך. אני למדתי להיות יו"ר של מנהלים מצויינים ואני גם משקיע בעצמי במניות של חברות, כאשר אני קורא על מינוי של מנכ"ל מוצלח". סרוסי הוסיף שהטכנולוגיה היא קריטית ואין היום גוף עסקי שיכול לשרוד בלי להביא אותה לתוך הארגון שלו. אמדוקס וצים יכולות להרוויח המון מהשימוש הפנימי בטכנולוגיה. לדבריו, בשנת 2022 משקיעים יחפשו חברות יציבות, אבל כאלה שיש להן מנועי צמיחה. ההנהלות מצידן יצטרכו ללמוד להגיב מהר לשינויים, כולם מבינים שכבר אי אפשר לעשות היום תוכניות ל-5 עד 10 שנים קדימה.

יאיר סרוסי בכנס המהלך האסטרטגי ה-32 : ענקיות גלובליות במציאות משתנה
לכתבה ב"כלכליסט" על הכנס
לכתבה ב"גלובס" על הכנס

הקלטת הכנס

Did you find apk for android? You can find new Free Android Games and apps.