כנס בנושא השקעות אימפקט 2021-06-02T12:09:21+00:00
Want create site? Find Free WordPress Themes and plugins.

כנס בנושא השקעות אימפקט

IMPACT INVESTMENTS – Novel Performance Measures and Reporting

הקלטת הכנס

לוקחים את העולם בחשבון

"השקעות אימפקט" הן באזוורד לוהט בתקשורת הכלכלית, באקדמיה ובעולם העסקי. אבל בלי מדדים ברורים – כיצד ניתן לדעת מה נעשה בתחום?

כנס וירטואלי מיוחד, בהשתתפות אנשי עסקים ואקדמאים מהארץ ומהעולם, עסק בכמה מהאתגרים המורכבים שעומדים בפני העוסקים בנושא השקעות אימפקט.

"השקעות אימפקט", שלוקחות בחשבון את ההשפעה שלהן על גורמים נוספים מלבד שורת הרווח (כגון סביבה, קהילה, עובדים), הפכו בשנים האחרונות לנושא מרכזי בקהילה העסקית. העיסוק בנושא זה במחקרים אקדמאים, בדיונים בדירקטוריונים ובתקשורת הכלכלית – הולך וגדל. העניין הגדל בנושא, מציב בפני העוסקים בו אתגר משמעותי מאוד – כיצד למדוד את ההשפעות הללו של הפעילות העסקית? את התוצאות הכספיות אנו יודעים לנתח לעומק וקל לעקוב אחריהן בעזרת שורת מדדים מקובלת. לעומת זאת, אפשרויות המדידה של ההשפעה בתחומים שאינם נוגעים לתוצאות הכספיות, מצומצמות ביותר, ולא קיימים פרמטרים מוסכמים שמאפשרים בסיס להשוואות. החברות מדווחות על פעילותן בדרכים שונות, באמצעות דו"חות שונים, ללא מתודולוגיה מוכרת וללא שקיפות מספקת.

נושא חשוב זה, עמד במרכזו של מפגש סיעור מוחות שנערך באמצעות "זום", במהלך חודש מאי 2021, בשיתוף מספר גופים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב: מכון קסירר למחקר בחשבונאות, מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים וארגון להב פיתוח מנהלים.

בכנס השתתפו פרופסור משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וראש מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי; סר רונלד כהן, יו"ר ועידת ההיגוי העולמית בנושא השקעות אימפקט; ירון נוידרפר, יו"ר הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט ומנכ"לSocial Finance Israel ; פרופסור ג'ורג סרפיים, מרצה למנהל עסקים וראש הפרויקט "דוחות משוקללי אימפקט" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד; ג'רמי קולר, מייסד ומנכ"ל "קולר קפיטל" ויו"ר FAIRR – רשת משקיעים המתמקדת בהשקעות ESG בתחום המזון; גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף של קבוצת "אלטשולר-שחם"; פרופסור דן וייס, ראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות; ודורית סלינגר, לשעבר הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון וחברה בפורום הישראלי לכלכלת אימפקט.

"שינוי חינוכי"

את הכנס פתח פרופסור משה צבירן, דקאן הפקולטה וראש מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי. "במשך שנים רבות, בתי ספר לניהול חינכו את הסטודנטים שמקסום ערך הוא המטרה העיקרית של הפירמה העסקית", אמר צבירן, "אך בשנים האחרונות זה הולך ומשתנה. כאן אצלנו בפקולטה, אנחנו גאים להיות חלוצים בתחומים רבים, וכך גם בנושא החשוב של השפעת ההשקעות לא רק על שורת הרווח, אלא על החברה ככלל, וזאת באמצעות הוראה, מחקר וקשרים עם גופים חיצוניים".

"הדור משתנה"

סר רונלד כהן, שנחשב לאבי קרנות הון הסיכון בבריטניה, אמר כי "אפשרויות המדידה שנוצרו החל משנות ה-50, שינו את תיקי ההשקעות, שהפכו מגוונים ורבי פנים, וזה תרם להובלת מהפכה בהשקעות ובטכנולוגיות וכן לגלובליזציה. כעת, העולם משתנה והרווח הכספי אינו יכול להיות עוד חזות הכל. יש שינוי בערכים אשר בא לידי ביטוי בהעדפות הדור הצעיר, ש-60% מכוח העבודה בארה"ב כבר מורכב ממנו. אנחנו רואים שינוי בערכים אצל דור המילניום ואצל הבאים אחריהם. הצעירים לא רוצים לעבוד בחברות שנתפסות כמזיקות, וגם לא רוצים לקנות מהן. זה גורם לחשיבה ולהשפעה על מה שנכלל בתיק ההשקעות שלנו. כדי שנוכל לקבל את ההחלטות הנכונות, צריך למדוד את ההשפעה שיש להשקעות. השינויים הטכנולוגים מאפשרים לנו יותר מאי פעם, למדוד את ההשפעה ולתרגם אותה למונחים דולריים. כך ניתן לבדוק את הקשר בין הרווח הכספי של החברה לבין מדדי ההשפעה שלה על העולם. אנחנו מנסים לקדם מדדים כאלה במטרה שיעמדו בחזית הקפיטליזם והחברה".

"לא רק באזוורד"

ירון נוידרפר, מנכ"ל הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט, הציג את פעילות הפורום, שעוסק בתיאום בין כלל הגופים בישראל שקשורים לנושא. מטרת פעילות הפורום, כפי שמסביר אותה נוידרפר היא "לקדם חברה טובה וצודקת יותר". לדבריו, "כלכלת אימפקט היא באזוורד כבר הרבה שנים, והגיע הזמן שיהיה לנו מושג ברור של המשמעות שלה. הגיעה העת שיהיו דו"חות מוסכמים עם מספרים שמייצגים את ההשפעה בדוחות, כמו שמקובל בתחום החשבונאות. ישראל, כידוע, נמצאת בחזית הטכנולוגיה, ולחברות פה יכול להיות תפקיד משמעותי במהפכה הזו".

"הדרך ארוכה"

במרכז המפגש, עמדה הרצאתו של פרופסור ג'ורג סרפיים, מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. פרופסור סרפיים סיפר על המתודות החדשניות, שהוא מפתח עם עמיתיו, ליצירת כלים למדידת ההשפעות שמייצרות ההשקעות על תחומים שאינם פיננסיים.

לדבריו, כפי שבתחום הפיננסי נוצרו עם השנים סטנדרטים לדיווח דוחות כספיים, אשר הובילו למהפכה של ממש בתחום ההשקעות בכך שאפשרו השוואה בין חברות על בסיס משותף, כך נדרש לעשות גם בתחומים האחרים. "הנתונים האלה צריכים להיות שקופים כמו הפיננסיים", אמר, "ברור שזה רחוק, אבל זה לא אומר שזה לא אפשרי. אם לא נתחיל בעבודה, אף פעם לא נסיים אותה. עשינו התקדמות גדולה בעשור שעבר, והחזון שלנו הוא שבעשור הזה ההשפעה הסביבתית והחברתית תהיה שקופה כמו הפיננסית".

סרפיים אמר כי צוותי המחקר שבהם הוא מעורב מתמקדים בשלושה נושאים עיקריים: ההשפעה על הסביבה, ההשפעה על העובדים והשפעת המוצרים הסופיים על הקהילה. הוא הסביר כי תחום הסביבה הוא המפותח ביותר כיום, וקיימים מדדים להשפעה על הסביבה של תעשיות שונות, כגון תעשיית הרכב או האנרגיה. בתחום ההשפעה על העובדים, סיפר סרפיים, צוותי המחקר עסקו תחילה בהגדרת ההשפעות שיש למדוד ובבחינת הנתונים הקיימים. לדבריו, האתגר בתחום השפעת המוצרים הוא הגדול ביותר, משום שהדבר מחייב צלילה לפרטי כל תעשייה ותעשייה – ומצריך בחינת נתונים רבים כגון כמות המכירות ושאלות כגון שביעות רצון הלקוחות, האם המוצר ממכר, האם הלקוח מודע להשפעות המוצר במלואן ועוד.

לדברי סרפיים, "בתחומים בהם קיימים מדדים טובים ומוסכמים, ניתן גם לראות את ההשפעה הפיננסית – למשל בתמחור חסר של חברות שמזהמות יותר ביחס למתחרות שלהן באותו ענף".

"אנחנו מקיימים שיתופי פעולה ופיילוטים עם חברות בכל העולם", סיכם סרפיים, "זה מסייע להן וגם למשקיעים. האתגרים גדולים, אבל אני בהחלט מאמין שזה עומד להיות שינוי פרדיגמטי בדרך שבה העולם העסקי מתנהל".

"עדשה רחבה יותר"

זווית מעט שונה לדיון סיפק ג'רמי קולר, מייסד ומנכ"ל "קולר קפיטל": "החובה שלנו כמשקיעים היא לייצר תשואה. אבל, כיום אנחנו מסתכלים על המטרה דרך עדשה רחבה יותר. אחרי הכל, האם זה יעזור לנו לחסוך לפנסיה, אם כשנפרוש – העולם יהיה חם מדי בשביל לחיות בו? אני לא בוחן את הסוגיה הזו מזווית מוסרית, אלא חומרית. כשאני רואה הנהלה שמשקיעה בבטיחות העובדים, אני סומך עליה ולהפך". קולר, שמתמחה בתחום המזון, סיפק דוגמה להשפעת הדרישות החדשות: "לפני 20 שנה לאף רשת מזון גדולה לא הייתה מדיניות בקשר לשימוש באנטיביוטיקה בבשר שהיא משווקת. לאחר שהתחלנו לבדוק ולמדוד את זה, תוך ארבע שנים לכולן הייתה מדיניות מפורשת לצמצום השימוש. לפעילות המשקיעים ולמדדים יש השפעה. אף חברה לא רוצה להיות מדורגת אחרונה".

"גם בישראל?"

אחת השאלות המעניינות שעלתה לדיון במפגש, היא הזווית הישראלית. גלעד אלטשולר, שמנהל את אחד מבתי ההשקעות הגדולים בארץ, אמר כי "עד לפני 20 שנה בערך, מי שהתעסק בזה, עשה זאת מתוך אידאולוגיה אישית נטו. יישום אמיתי של העניין עלה כסף, כי היה צריך לוותר על תשואה, ובתור מנהל כספי ציבור, זה בעייתי. כיום המצב אחר. רוב המשקיעים המוסדיים מתייחסים לנושא מתוך מחשבה פיננסית, תוך ניתוח של מה שצפוי לקרות לחברות שפוגעות בסביבה, בין השאר בגלל הסנטימנט הציבורי והרגולטורי. ההערכה היא שמי שלא ייקח שיקולים כאלה בחשבון, ישיג בסופו של דבר תשואה נמוכה יותר. גם הציבור שמשקיע אצלנו בהחלט מעוניין בכך, ויש אלינו פניות רבות בנושאים הללו. הפניות הללו בשילוב ההערכות הכלכליות שלנו, כבר גרמו לנו לקבל החלטות משמעותיות על תחומים שנצא מהם בזמן הקרוב והבינוני".

"מרוץ רגולטורי"

פרופ' דן וייס, ראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות, אמר כי אחד השינויים המרכזיים בתחום, הוא המעורבות הגדלה של הרגולטורים. "אנחנו רואים מרוץ רגולטורי, שהתחיל לפני כעשור עם הצעה לשימוש בכלי דיווח וולונטריים", אמר, "ובימים אלה באירופה נכנסת לתוקף דרישה לדיווח מנדטורי. בארה"ב, הרגולטורים תחת ממשל ביידן עוסקים בנושא באינטנסיביות רבה מאוד ומייחסים לכך חשיבות רבה. גם בארץ אנו רואים עיסוק גדל בתחום". וייס אמר כי בפועל, את ההצלחה הגדולה ביותר בתחום, רשמה קרן ההשקעות הענקית "בלאקרוק", שמציבה לחברות שלה דרישות וסטנדרטים גבוהים מאוד הן בדיווחים, והן בקבלת החלטות. "הם מעבירים לחברות המלצות ברורות, דרישות חד משמעיות וכשצריך גם איומים, וזה עובד", סיכם.

"טוב לחברה ולסביבה"

את המפגש סיכמה דורית סלינגר, חברה בפורום הישראלי לכלכלת אימפקט: "אנחנו רוצים ליזום שולחן עגול עם נציגים מעורבים מכל התחומים ולעקוב אחר ההתפתחויות וההטמעות של הנושא בישראל. זאת, על מנת לזהות את ההשפעות על החברה והסביבה, להגביר את השקיפות והמדידה ולהביא לכך שהשיקולים יבואו לידי ביטוי בכל דירקטוריון של חברה, אצל המשקיעים ובממשל. זה טוב לחברה, לסביבה ולדורות הבאים".

צור קשר

נשמח לתת עוד מידע

ניתן ליצור קשר עם המכון :  בכתובת המייל hurvitzinst@tauex.tau.ac.il או בטלפון  03-6407609

Did you find apk for android? You can find new Free Android Games and apps.