כנס "פנים רבות למטבע – השקעות, קיימות ו-ESG" 2021-11-16T08:04:20+00:00
Want create site? Find Free WordPress Themes and plugins.
כנס ESG - 27.10.21

כנס: פנים רבות למטבע – השקעות, קיימות ו-ESG

הקלטת הכנס

לכתבה בגלובס על הכנס

סיכום הכנס

רגע לפני ועידת הפסגה העולמית בנושאי האקלים בגלזגו, ערך מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב כנס, שהועבר בזום בהשתתפות מנהלים, אנשי עסקים, חוקרים ופעילים מגוונים בתחום, תחת הכותרת "פנים רבות למטבע – השקעות, קיימות ו-ESG".

את הכנס הנחתה ד"ר טליה אהרוני, מייסדת ארגון "מעלה" ומרצה בפקולטה לניהול, שאמרה בפתח הדברים: "אנחנו מרבים לעסוק במסגרת המכון בנושא החשוב של השפעת העסקים על החברה והסביבה, ובכל פעם בוחרים תחום מוגדר ובוחנים אותו, כדי לראות כיצד עסקים שפועלים בו מגבשים מענה לאתגרים של העולם שבו אנחנו מתקיימים. האם וכיצד הם מצמצמים את ההשפעות השליליות ומרחיבים את ההשפעות החיוביות? אנו בוחנים מודלים של חברות ותיקות ושל מיזמים חדשים, כדי להבין איך העסקים יכולים להוביל שינוי ולייצר אימפקט. בכנס זה בחרנו להתמקד בתחום ניהול הכסף – ההשקעות. זו זירה עצומה ביכולת שלה להשפיע על שווקים, על החיים שלנו ועל כדור הארץ".

פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה וראש מכון אלי הורביץ, בירך את המשתתפים בתחילת הכנס: "בשנים האחרונות נוסף מיקוד חדש לעולם העסקי והאקדמי, ובצדק: תחומי הסביבה, החברה והאחריות התאגידית, והוא צובר תאוצה. התובנה שרווחים כספיים הם לא הדבר החשוב היחידי בפעילות העסקית, מחלחלת יותר ויותר. עם זאת, התחושה שלנו היא שלמרות המודעות הגוברת, התרגום של תובנה זו לפרקטיקה, קיים עד מועט מאוד. רבים מבינים את המצב, אבל לא עושים יותר מדי. מצידנו, הנושא הזה תופס יותר ויותר מקום בפקולטה ואנחנו חושבים גם להרחיב אותו".

תמרורי אזהרה ותיאוריה אופטימית

פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה והמופקד על הקתדרה לשוקי ההון ומוסדות פיננסים באוניברסיטה, הציג בכנס תמונת מצב מורכבת של התחום – תחת הכותרת "הטוב, הרע והמכוער".

לדברי עמירם: "אנשים רבים ששומעים אותי חושבים שאני נגד תחום ה-ESG, וייתכן שזה נשמע ככה. אני קפיטליסט, ולכן חושבים שזה הגיוני שאתנגד לתחום. אבל בקפיטליזם מכירים את התחום מתחילתו, ומגדירים אותו תחת 'השפעות חיצוניות'. דוגמה טובה לכך, היא למשל חברה שמזהמת את האוויר. כולנו סובלים מכך, אבל זה לא מופיע בדוח הרווח וההפסד שלה, כהוצאה. החברה לא מפנימה את העלות שהיא משיתה עלינו. אני בתור קפיטליסט לא מתנגד לכך שארגון יוכל להכניס את ההשפעה הזו לדוחות, להפך, זה טוב ועוזר להקצאה יעילה של משאבים, שזו מהות הקפיטליזם. השפעות חיצוניות פוגעות במנגנון הזה".

עמירם סיפר שהפער בין הדיבור על התחום לבין מימושו בפועל, מטריד אותו: "בקיץ 2019 גוף, שבו חברים המנכ"לים של החברות הגדולות בארה"ב, הצהיר שתאגיד צריך לפעול לא רק ליצירת ערך לבעלי המניות, אלא לטובת כל בעלי העניין, העובדים, הספקים והסביבה – וקיבל המון יחסי ציבור. עברו כשנתיים והחברות לא שינו את התקנון הרשמי שלהן. גם מנגנוני השכר והפיצוי של המנהלים לא השתנו בהתאם ליישום הנושא. החברות הללו גם מובילות בהפרת תקנות בנושא ובהוצאות על לוביסטים. זה גורם לי ולאחרים להיות ציניים…"

עם זאת, הבהיר עמירם ש"יש גם דברים טובים שהשתנו – אנחנו יודעים שלמשקיעים אכפת מהנושא. 35 טריליון דולר נמצאים בהשקעות שקשורות לתחום. קרנות שקיבלו דירוג גבוה ב-ESG, זכו להזרמת כספים ולהפך. רואים גם שהן זוכות ליותר נאמנות מהמשקיעים. התשואות שלהן לא גבוהות באופן משמעותי מאלו של קרנות אחרות, אבל רואים עדויות לכך שהן פחות מסוכנות בממוצע".

לדברי עמירם: "חברות הענק הן שמובילות את הנושא, ויש לכך הסבר מעניין: לפי תיאוריה חדשה, הסיבה לכך היא שלקרנות הענק יש השקעה שמפוצלת בכל העולם. כשמשקיעים בחברה אחת שפועלת יותר לטובת הסביבה על חשבון הרווח, זה עלול להוביל להשקעה פחות טובה. אבל במבט כללי על תיק שמפוצל בכל העולם, מניחים שאם כל החברות בתיק יפעלו לטובת הסביבה, גם אם כל אחת תפסיד קצת מההשקעה, הרווח הכללי יעלה – בגלל שיהיו פחות נזקי אקלים. זה מציע אפשרות לתיקון עצמי של הקפיטליזם, במקום הממשלות, שעשו עבודה גרועה".

"אפשר למדוד את הפרמיה"

קרן ההשקעות הענקית "בלקרוק" נחשבת לזו שמובילה בעולם את תחום ה-ESG. הקרן דורשת מהחברות בהן היא משקיעה לפעול בנושא, ושמה עליו דגש רב. ענת לוין, מנכ"לית הקרן בישראל, השתתפה בכנס וסיפרה על מטרותיה ועל האתגרים עמם היא מתמודדת: "מתרחש שינוי גדול מאוד. כיום, חברות מתחילות לשלם על השפעות חיצוניות. יש מחיר לפגיעה בצרכנים או בסביבה, וצריך למדוד אותו. השאלה היא מהי הפרמיה על השקעות  בחברות כאשר מצרפים שיקולי קיימות לניתוח? איך מודדים אותה? איך מכניסים אותה למערכת השיקולים? אנחנו מאמינים שהפרמיה הזו מדידה. נכון, זה מסע ארוך וקשה, יש המון אתגרים, ואנחנו נמצאים בו, אבל יש לנו ייעוד – לסייע לעתיד הכלכלי של אנשים. אנחנו מבינים שזה קשור גם לחיים בעולם טוב יותר".

לוין הסבירה כי החברה, שמשקיעה ישירות 9 טריליון וחצי דולר מטעם לקוחותיה ומסייעת בהשקעות של עוד כ-30 טריליון דולר בעבור חברות אחרות, מתמקדת בשנים האחרונות בהכנסת שיקולים הקשורים בקיימות למערכת ניהול סיכונים מתוחכמת במיוחד, שמאפשרת בעזרת תהליך הניתוח שלה, לבחור בהשקעות שהיא מאמינה שיובילו לערך עתידי גבוה יותר. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תוכנה ייחודית והצטרפה למערכת שפיתחה החברה (ששמה "אלאדין"), אליה מוזרם שפע של נתונים. "זה שינוי טקטוני. עלינו להבין לאן העולם הולך, לאן החברות הולכות ולהביא שקיפות לכל עומק עולם ההשקעות", אמרה לוין והמשיכה: "השאלה היא אם ואיך משקיע צריך להתייחס לכל המידע הלא פיננסי והאם המידע הזה נותן לו ערך. יש המון מידע וצריך לדעת איך למדוד ולשקלל אותו, כדי לבצע השקעות נכונות יותר. זה אתגר מאוד קשה. לקחנו אותו על עצמנו ואנו מאמינים שאנחנו עושים את הדבר הנכון. כיום, בכל הקרנות שלנו, אנחנו מתייחסים בניתוח לפרמיית הקיימות של כל מניה/אג"ח. כמו כן, בהסתכלות ספציפית יותר, גם ברור לנו בוודאות שסיכון אקלים הוא סיכון השקעה שצריך להתחשב בו. מנגד יש גם הזדמנויות – העולם יצטרך הרבה פתרונות ובמיוחד בנושא האקלים, בו ההזדמנות ברורה – ועבורנו כמנהלי השקעות זה כמובן חשוב".

עודד לוין, דירקטור ומנהל פיתוח פתרונות אנליטיים במערכת "אלאדין" של "בלקרוק", הרחיב: "המערכת משמשת את 'בלקרוק' שפיתחה אותה, אבל גם לקוחות מוסדיים אחרים. היא מספקת בין השאר כלים אנליטיים לניהול סיכונים בהשקעה. שינויי האקלים והסיכונים שטמונים בהם מטרידים מאוד את הלקוחות שלנו. זה נכנס למיינסטרים. חלקם רוצים לדעת לא רק איך התיק שלהם מושפע מסיכוני האקלים, אלא גם איך החברות שבתיק משפיעות על האקלים. עם זאת, היישום מורכב ונמצא בשלבים ראשוניים". לוין הסביר כי המטרה היא להוסיף למערכת נתונים שקשורים לעולם ה-ESG, ולהשתמש בהם לצרכי קבלת החלטות. למשל, לבחור בכל סקטור את החברות בעלות הדירוג הטוב ביותר, או לבחור בתיק שמסייע להפחית ככל הניתן את סיכוני האקלים. לדברי לוין: "הבעיה היא שסיכוני האקלים לא מתומחרים נכון. יש פה סיכונים אבל גם הזדמנויות. צריך לדעת למדוד את הסיכון, ואז להחליט איך מתחשבים בו".

עוד אמר לוין, כי תרגום תרחישי אקלים להשפעה על מניות, הנו מורכב ומאתגר מאוד. הוא סיפר כי "בלקרוק" מפתחת טכנולוגיה ייחודית, כדי לייצר מודלים המאפשרים לתרגם השפעה זו על נייר ערך בודד, ומשם לתיק כולו. "צריך לזכור שאין לנו הרבה אינפורמציה מהעבר. המודלים חדשים, ולכן לצד הצניעות המתבקשת, חייבים לפעול בשקיפות מלאה לגבי הנחות היסוד ועדכונים במודלים," הסביר.

"לעלות על המסלול הנכון"

בכנס השתתפו גם שתי נציגות מארגונים ללא מטרות רווח, ששמו לעצמם למטרה לקדם את התחום. ואלרי רוקפלר, בת לאחת המשפחות הפיננסיות הידועות בעולם, הציגה את פעילותה במסגרת קרן פילנתרופית של "האחים רוקפלר" המתפקדת כקרן הון סיכון בתחום החברתי והסביבתי, ומסייעת לממן ולקדם מיזמים רבים. אחד מהם הוא ארגון "בנק פורוורד", שמטרתו לעודד בנקים בכל רחבי העולם להתמודד עם משבר האקלים. מנהלת הארגון, ונסה פג'נס טרנר, הציגה את פעילותו.

רוקפלר הציגה את ההיסטוריה המשפחתית שלה, שנעוצה עמוק בתעשיית הדלקים הפוסיליים. "הפעילות הפילנתרופית הסביבתית היא הדבק המשפחתי שלנו כיום", אמרה והזכירה כי למשפחה היסטוריה ארוכה גם בתחום זה, החל בשימור פארקים לאומיים ועד להשקעות בתחומי האנרגיה הסולארית. היא סיפרה כי קרנות ההשקעה של המשפחה הפחיתו את ההשקעות שלהן בתחום הדלקים הפוסיליים בצורה משמעותית בשנים האחרונות. לדבריה, קרנות אלו השיגו ביצועים טובים ביחס למתחרותיהן. "אנחנו גם מקדמים את הגיוון בקרב מנהלי הקרנות והחברות שאנחנו שותפים בהן ושמים על כך דגש גדול", הוסיפה. "את ארגון 'בנק פורוורד' הקמנו כדי להשפיע על הבנקים ולהזהיר אותם כי הם עומדים להפסיד כסף רב, אם יתעלמו מהשינוי שעומד להתרחש. הדור הצעיר לא ירצה לעבוד עם בנקים שמושקעים בצרה כ"כ משמעותית בדלקים פוסיליים. התחלנו דווקא עם ג'יי. פי. מורגן, שיש לו קשר היסטורי למשפחתי, והוא המממן הגדול ביותר של הענף", סיפרה.

פג'נס טרנר הוסיפה: "העולם רחוק מהיעדים שהוצבו ל-2030, ונדרשים בין טריליון וחצי דולר לבין שלושה טריליון דולר של השקעות בשנה, כדי לחזור למסלול. לצערנו, השקעות הבנקים עדיין גדולות יותר בדלקים פוסיליים מאשר בתחומים החלופיים, ושם אנחנו נכנסים לתמונה. עם זאת יש שיפור בהצהרות הרשמיות של הבנקים לגבי המחויבות שלהם. כיום אחד מכל 10 דולרים בבנק אמריקני קשור לדלקים פוסיליים. הכסף של הציבור מניע את זה והציבור צריך להשתמש בהשפעה שלו על הבנקים שמנהלים עבורו את הכסף. זה יקבע כמה הישגים נוכל להשיג, בעזרת לחץ עליהם ועל הרגולטורים".

לשיחה הצטרף גם יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, שהתייחס לתפקיד הרגולציה: "אנחנו רואים בנושא חשיבות גדולה, ומקדישים לכך תשומת לב רבה. אנו לומדים מהנעשה בעולם ופועלים ליישם הוראה מקיפה בנושא לבנקים בישראל, תוך שאנחנו מקיימים דיאלוג שוטף עמם".

יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, וכיום יו"ר מכון אלי הורביץ, סיכם: "הכיוון ברור לכולם, אבל השאלה היא איך מבצעים אותו. למשקיעים יש בוודאי יכולת להשפיע, ואני חושב שיש מקום גם לרגולציה בתחום הבנקאי. בנושא האנרגיה החלופית שאני עוסק בו, ראינו בעבר מדינות שנתנו סובסידיות, אבל רק כשהמחירים ירדו – זה תפס והגיעו השקעות עתק. השילוב בין הרגולציה לכלכלה, מנצח".

צור קשר

נשמח לתת עוד מידע

ניתן ליצור קשר עם המכון :  בכתובת המייל hurvitzinst@tauex.tau.ac.il או בטלפון  03-6407609

Did you find apk for android? You can find new Free Android Games and apps.